YoniFlenner -> צילום בטבע: טכניקות צילום -> מגוון תמונות


מגוון תמונות

בחירת נושא לתמונות זה משהו מעניין הן לצלם המתחיל והן לצלם היותר "בקיא בחומר", זה נחמד מידיי פעם להתנסות ולהתמקד בסוג מסויים של צילום (כמובן מבלי לפספס דברים חשובים אחרים). דוגמאות לכאלו נושאים יכולים להיות: השתקפויות, בעלי חיים, צלליות, בתים, דלתות, צילומי חרקים וכו'.

התמקדות בנושאים עוזרת לשפר את המיומנות הטכנית שבצילום, במיוחד אם אתם בקבוצת צילום ומתדיינים אח"כ על התמונות, וגם כך לא תתעלמו מאותו הנושא בעתיד.

ניתן כמובן גם לנסות נושאים שונים כמו תמונות פאנורמיות בתוספת פרטים מיוחדים, נסו לצלם את התמונה עם וללא אנשים כאובייקט המרכזי, שנו את התנוחה של הצילום (למשל - צילום ילדים או בעלי חיים יהיה משמעותי יותר אם תצלמו את האובייקט בגובה העיניים), וחשבו על נקודת מבט שונה ומיוחדת. שימוש בעדשות בעלות אורכי מוקד שונים מאותו נקודת צילום (כמו עדשות טלה לעומת עדשות רחבות) יכולים גם כן ליצור תמונות מגוונות.




צילום מזוויות שונות:
בני האדם רגילים לראות את העולם משתי נקודות מבט, כאשר אנו הולכים או עומדים וכאשר אנו יושבים. כשאנו משתמשים במצלמה, זה טבעי מאוד שנצלם את התמונה מאותן נקודות המבט וזה חבל.

ירידה על הברכיים לדוגמא תוכל להביא שינוי גדול בתוצאות הצילום. כשאנו מצלמים בעלי חיים או ילדים, התמונות שיוצאות נוטות להיות יותר "טבעיות" וצילום תמונות של נוף בדרך כלל יכללו גם אלמנטים נוספים אשר יתנו יותר דרמטיות בתמונה כמו סלעים, עצים ועוד. זה עובד הכי טוב עם עדשה בעלת אורך מוקד רחב (למשל 15 מ"מ) המאפשרת לנו להתקרב קרוב מאוד לאובייקט ובכל זאת לתפוס חללים גדולים מהרקע.

מצד שני, כשמצלמים בניינים אנחנו נקבל תמונות טובות יותר כשנתמקם במקום גבוה לקחת ממנו את התמונה, אם נעמוד סתם כך על הארץ ונרים את המצלמה אנו נקבל עיוות מסויים של קווים נופלים מטה, אלא אם כן נשתמש בעדשה מיוחדת המתקנת את העיוותים, הבעיה היא שעדשה זו יקרה מאוד, כך שאם אין לנו אותה, האופציה הטובה ביותר בדרך כלל היא להשתמש בקווים הללו כאלמנט אומנותי שזה אומר להדגיש את האפקט יותר על ידי שימוש בעדשה רחבה (שגם ככה מעוותת), זה זמן טוב לרדת על הברכיים ולתפוס יותר פרטים הנמצאים בד"כ מגובה האנשים.

בדרך זו, מעניין שאנו לא נוטים להבין זאת ללא השימוש במצלמה. המוח שלנו יודע לתקן את התמונה המעוותת שהתקבלה מהעיניים שלנו בזווית מסויימת, אבל כשמדובר בתמונה דו מימדית (כמו תמונה), זה לא עובד ככה. זה גם מסביר למה נופים עוצרי נשימה מלמעלה נראים כשטוחים וללא השראה מרובה כתמונה.




להסתובב:
כמו שכבר נאמר למעלה, יכול להיות שוני גדול מאוד בין מה שאנו רואים במציאות לבין מה שהמצלמה מציגה לנו (מצלמות דיגיטליות לפחות נותנות לנו את האפשרות לראות את התמונות מיד אחרי צילומם ולתקנם על ידי צילום נוסף במידת הצורך, אך חישבו רגע מה היה בתקופת הפילם ?). חלק מן השוני הזה נובע מיכולת המוח שלנו לתקן את נקודת המבט של התמונה הנראית לעין. לרוב זה עובד מצויין בחיים הרגילים, אבל כשרואים שתמונה דו מימדית שטוחה המוח יכול לתת לנו תוצאות שגויות, ככה גם עובדת האשליה האופטית.

למשל - MC Escher התפרסם בציוריו הבנויים מתמטית כך שהמוח שלנו לא יוכל להתמודד עם האשליה האופטית שהציג. כמו למשל תמונות מפל המים המפורסמת

ישנם כמובן עוד תמונות של אשליות אופטיות נוספות שהלכו רחוק יותר מציורים כמו :


התוצאה של זה היא שאנחנו בדרך כלל לא מבינים את הקווים הנופלים של בניין או את הזווית המוטה במעט של קו האופק.

דבר נוסף מעצבן (כשמצלמים תמונות), המוח שלנו טוב בלסנן מידע לא רלוונטי. כמה פעמים יצא לנו להביט על תמונה ולתהות למה צילמנו אותה מלכתחילה ? התפאורה נראית מהממת ואנו בטוחים כי פח הזבל הזה שמופיע בקדמת התמונה לא היה שם כשצילמנו את התמונה...

שימוש בחצובה ובחינה של כל הפרטים בעינית בהחלט עוזר לא להכניס דברים לא רצויים לפריים ועם עוד קצת ניסיון נוכל גם לראות טוב יותר פרטים אלו לפני שנלחץ על קליק המצלמה.

אנחנו יכולים להיות צרי אופקים כך שאנחנו נתמקד כל כך בפריים של התמונה עד שלא נשים לב כי יש דברים מעניינים יותר לצילום מסביבנו. לכן, לפני שאנחנו נתמקד על האירוע אותו נרצה לצלם, כדאי לנו להביט ימינה , שמאלה ולאחור ולבחון את הסביבה, אולי יש משהו מעניין יותר אותו לא נרצה לפספס ?