YoniFlenner -> צילום בטבע: טכניקות צילום -> אומנות ההפחתה


אומנות ההפחתה

רוב האנשים שמצלמים את התמונות הראשונות שלהם מנסים לדחוף כמה שיותר פרטים בתמונה שאפשר. לפני שתתחילו ללמוד על מה אמור להופיע בתמונה ומה לא, כדאי מאוד להעיף מבט על כמה מגזיני צילום, אתרים בהם מפרסמים תמונות שונות וכו'.

תמצאו כי הרבה מהצלמים המופיעים שם הם למעשה אומנים בהפחתת הפרטים. במקום להראות גוף שלם של דוגמן הם מתמקדים על פניו או אפילו על חלקים מפניו. הם מראים רק חלק קטן בארכיטקטורת הפרטים כמו תמונות נוף פשוטות עם כמה אובייקטים כנושא (כשהנוף מתפקד כרקע).

ברוב המקרים - פשטות היא המפתח לתמונה טובה.

במקום להראות "הכל", אתם יכולים להתמקד על כמה אלמנטים של מה שאתם רואים ומושך את תשומת ליבם של הצופים.



זהו רעיון לא רע להתחיל ולנסות זאת, אתם יכולים כבר עכשיו לנבור בספריות הקבצים שלכם במחשב, לפתוח כמה תמונות עם תוכנה לעריכת תמונות (אפילו הפשוטה ביותר מספיקה כאן) ולחתוך אותם כך שתסירו את הפרטים הלא חשובים ותמקדו את הצופה בפרטים החשובים בעינכם, תהליך זה נקרא קרופינג (Cropping). כמובן שכדאי לכם לעבוד על קבצי תמונות אשר מגובים במחשב. מאוד יכול להיות כי בסופו של דבר תסיימו עם תמונה מצומצמת בהרבה מזו המקורית.

אם יש ברשותכם מצלמה בעלת אורך מוקד משתנה (זום), נסו להשתמש בזום ולראות כיצד התמונה תראה כאילו אתם עושים זום בעדשה תוך התמקדות בפרטים הרלוונטיים בעינכם.

התבוננות וניתוח תמונות של אחרים תעזור לכם לארוך זמן לפתח "עין צילומית".


הפחתת הצבעים:
אחרי שהפחתנו את כמות הפרטים בתמונה, הן עדיין יכולות להיראות לנו "רועשות" או מעצבנות, דבר ראשון אותו נזכור הוא הקומפוזיציה: התכנון, המיקום או סידור האלמנטים בתוך המסגרת, האובייקטים בתמונה צריכים להיות ביחס אחד כלפי השני.

דבר שני הוא הצבעים, גם כאן הנוסחה המנצחת היא - Less is more. התמקדות אחר נושא אחד של צבעים ולו כמה גוונים תביא תוצאות נהדרות בצילום, תמונות מונו כרומיות אלו הן יותר נדירות כיום במדיה החברתית ובדרך כלל זוכות ליותר תשומת לב מאשר התמונות הצבעוניות. ברור כי במהלך טיול, אין לכם שליטה רבה על הצבעים, אבל עם קצת תשומת לב, ניתן לקמפז תמונה אשר עוקבת יותר אחר כלל הפחתת הצבעים.

תוכלו גם לשלב בתמונה צבעים משלימים כמו ירוק ואדום או כחול וכתום), שילוב זה יוצר ניגודיות שופעת ויוצרת תמונה מלאה אנרגיות.

אופציה נוספת היא ללכת על תמונות המציגות כמה צבעי יסוד חזקים, התמונה שתצא לכם תוכל להיות שונה לגמרי ממה שעינכם רואות.

אז ישנן כמה דרכים לבחור את הצבעים הנכונים לתמונה, המטלה העיקרית כאן היא לראות את התמונה לפני שאתם מצלמים אותה, נכון כי צילום במצלמה דיגיטלית עוזר כאן מאוד, אבל הדמיון בראש הוא השלב המקדים.


הפחתת עומק השדה:
למי שעוד לא מכיר או לא שמע על השם: Ansel Adams, זה הזמן להכיר, הצלם המוכשר הביא לנו במהלך המאה שעברה תמונות חדות עם עומק שדה אינסופי. מרשים מאוד, תמונות נוף בש\ל (שחור לבן) מצויינות.



אולם, להרבה מהנושאים, עומק שדה קטן יותר הוא מה שצריך, כל הפרטים ברקע יכולים להיות ללא חשיבות ואתם רוצים להוליך את העין אל החלקים היותר חשובים בתמונה.

חשיפה במצב אוטומטי, בדרך כלל לא תשיג תוצאה כזאת. לשם כך תצטרכו לשנות (אם לא עשיתם זאת עד עכשיו) את מצב הצילום לממשק ידני (M) , תשחקו עם המפתח צמצם, נסו כמה קומבינציות של זמני חשיפה ומפתח צמצם ותגלו כי התוצאות הן שונות אחת מהשניה.

באופן כללי, ככל שפותחים את העדשה (מגדילים מפתח הצמצם), כך עומק השדה יהיה קטן יותר, זה אומר שרק חלק קטן מהתמונה יהיה בחדות מקסימלית, ואילו יתר התמונה תהיה מטושטשת יותר או פחות. משתמשים בטכניקה זו בדרך כלל בצילומי פורטרטים, כאשר החלק אליו רוצים למשוך את העין הוא הפנים ללא פרטים מושכי עין ברקע.

כשמטיילים, לפעמים אפילו יהיו מצבים בהם יהיה אור רב מידיי בכדיי לפתוח את מפתח הצמצם למקסימום, במצב כזה כמובן שיש צורך להעלות את מהירות התריס ולהוריד עד כמה שניתן את הרגישות לאור (ISO), אם זה עדיין לא עוזר, ניתן להרכיב פילטר על העדשה אשר מוריד כמה סטופים של אור (פילטר ND).